1. התחילו מהבעיה, לא מרשימת השמות
“אנחנו צריכים יחסי ציבור” הוא תיאור רחב מדי. האם המטרה היא לבנות את המנכ״ל כמומחה, להיכנס לשוק חדש, להתמודד עם משבר, לתמוך בגיוס הון או לייצר נוכחות צרכנית? משרד שמצטיין בלייף סטייל אינו בהכרח המשרד המתאים למאבק רגולטורי, ולהפך.
2. בדקו מי יעבוד איתכם בפועל
בפגישת המכירה קל להציג שותפים בכירים. בקשו לדעת מי מנהל את התיק ביום יום, כמה לקוחות נוספים יש לאותו אדם וכיצד נראית הזמינות בשגרה ובחירום.
3. דרשו דוגמאות דומות, לא רק לוגואים
רשימת לקוחות מרשימה היא אות, אבל לא תשובה. בקשו שני מקרים דומים לאתגר שלכם: מה הייתה נקודת הפתיחה, מה נעשה, מה השתנה ומה היה חלקו של המשרד.
4. הגדירו מדדי הצלחה נכונים
ספירת כתבות לבדה עלולה לעודד כמות במקום ערך. מדדים טובים יותר יכולים לכלול כניסה למדורי יעד, שינוי בסנטימנט, הופעת מסרים מרכזיים, פניות עסקיות, נתח קול או מוכנות ארגונית למשבר.
5. במשבר, שאלו שאלות אחרות
- מי זמין מחוץ לשעות העבודה?
- האם יש ניסיון בעבודה משולבת עם עורכי דין והנהלה?
- איך מתקבלות החלטות תחת לחץ?
- מי מאשר מסרים ומה זמן התגובה הצפוי?
6. השוו הצעות על בסיס אותה מסגרת
בקשו מכל משרד להתייחס לאותם יעדים, תוצרים, צוות וזמינות. כך אפשר להבין אם פער המחיר נובע מבכירות, מהיקף העבודה או פשוט מהגדרה שונה של השירות.
השורה התחתונה
בחרו משרד שיש לו התאמה ענפית, אנשים שאתם סומכים עליהם, יכולת לומר גם “לא”, ושיטת עבודה שאפשר להסביר. אפשר להתחיל מתוך רשימת המשרדים הבולטים, ואז לקיים שלוש פגישות ממוקדות.